נישואים מעורבים 

המושג "נישואי תערובת" מתאר בני זוג אשר ערכו "אקט נישואין" ואחד מבני הזוג אינו יהודי.

יהודים יחשבו בדת היהודית גם אם היו פעם יהודים והמירו את דתם לדת אחרת. באם בן זוג יהודי אשר שינה את דתו לנוצרי או מוסלמי ונושא לאשה יהודיה, אזי התרת הנישואין תבוצע ע"י גט בלבד.

מקום עריכת הנישואין בארץ או בחו"ל מגדירה האם הנישואין תקפים.

לנישואין כאלו אין כל תוקף והם בטלים. לפי דיני התורה אסור ליהודי או ליהודיה להתחתן עם בת או בן זוג מדת אחרת ולכן אין כל תוקף לנישואין כאלו.

המקרים נחלקים לשניים: כאלו שנידונים בבית הדין הרבני וכאלו שנידונים בבית משפט אזרחי.

בבית הדין הרבני שאלת הנישואין נידונה על פי המשפט העברי. על פי המשפט העברי דיני ישראל חלים בכל מקום לא רק בישראל ולכן הנישואין אינם תקפים גם אם נערכו בחו"ל. במקרה בו בן הזוג היהודי אשר התחתן עם בת זוג מדת אחרת מבקש מבית הדין הרבני להתחתן עם בת זוג אחרת, בית הדין יתיר זאת מאחר ונישואיו הראשונים אינם תקפים.

לעומת בית הדין הרבני, בית המשפט האזרחי נוהג על פי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי. ישנם מצבים שונים רבים של התרת נישואין וכל מקרה נידון לגופו ונקבע על פי התקפות של אופן ביצוע הנישואין והכשרות של שני הצדדים להינשא לפי הדין שחל עליהם.

כאשר בני זוג נישאו בחו"ל נישואי תערובת קיימות שתי בעיות: באיזו ערכאה שיפוטית תדון התרת הנישואין ועל פי איזה דין תדון הערכאה שתבחר.

סמכות השיפוט לצד היהודי נתונה לבית הדין הרבני, סמכות השיפוט לצד המוסלמי נתונה לבית הדין השרעי. אזי בנישואי תערובת של יהודי ומוסלמית למי הסמכות לדיון בענייני גירושין?

על פי החוק בישראל מי שקובע את סמכות השיפוט הוא בית המשפט העליון. באם בית המשפט העליון מסמיך את בית המשפט למשפחה לדון בהתרת הנישואין, אזי הדין על פיו יתנהל המשפט הוא על פי הדין החל במקום בו נערך הנישואין.